ריפוי בעיסוק

 

  חמדה מרק, מנהלת תוכן / 9.8.2021 

חמדה מרק, מראיינת ועורכת המדור "המומחים.יות מספרים.ות" מטעם עמותת "ילדים שלנו". חמדה מתנדבת בעמותה למען הגשת המידע לטובת הציבור באמצעות ראיונות כתובים ופודקסטים. חמדה מרק שמשה כסמנכ"לית משרד הביטחון, ראש האגף והקרן לחיילים משוחררים והיועץ הכלכלי למערכת הביטחון. בעלת תואר ראשון בכלכלב ותואר שני במנהל עסקים (MBA) בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב. נשואה + 2. 

שאלות למדור ניתן להפנות למייל: 4thechildrenstore@gmail.com

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

ימי פעילות ושעות קבלה לקליניקה בריפוי ועיסוק, שניידר. 
ראשון עד חמישי, 8:00 עד 16:00

טלפון לקביעת תור וקבלת מידע:

03-9253345, 03-9253696 
שעות פעילות המזכירות: 8:00 עד 15:00

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

הקדמה: 

היום נדבר עם יוליאנה אשל, מנהלת שירותי ריפוי בעיסוק, מבית החולים שניידר.

יוליאנה אשל, עלתה מרומניה לפני מלחמת יום הכיפורים. שרתה בחיל האויר. בשנת 1985 סיימה לימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית, בריפוי בעיסוק.

יוליאנה החלה עבודתה במקצוע ריפוי בעיסוק, בבית החולים בלינסון בשנת  1987 , כי ראתה חשיבות רבה  להיות כבר בשלבים המוקדמים  בחיי הילד וזאת, כדי להשפיע כבר בראשית דרכו.

בשנת 1991 עברה לבית חולים שניידר. במהלך השנים למדה והתפתחה וכמנהלת בנתה צוות מאוד מקצועי ומרשים לשירותי הריפוי בעיסוק, בבית החולים שניידר.

לדבריה, ואני מצטטת "אין יום שעובר עלי בלי שאלמד משהו חדש"

היא מספרת שהתחום ריפוי בעיסוק חוגג החודש 72 שנה, מאז תחילתו בישראל (מוסף הארץ 7.8.21) ויוליאנה נמצאת שם, כבר  36 שנה, מלאת אנרגיה, הנאה, עניין וסיפוק אדיר מהמקצוע.

ריפוי בעיסוק מוגדר, כאחד ממקצועות הבריאות ומטרתו השגה שימור והשבת האדם לתיפקוד בעיסוקים משמעותיים    מינקות ולאורך רצף החיים... המקצוע שואב את מקורות הידע שלו ממדעי העיסוק, מדעי הרפואה וממדעי החברה וההתנהגות.

היום נשמע בהרחבה מהגברת יוליאנה אשל , מנהלת שירותי ריפוי בעיסוק בבית החולים שניידר, כיצד היא רואה את עולם הריפוי בעיסוק והיא שמחה לחלוק עם ציבור הקוראים והמאזינים את הידע הרב שצברה.

 

צהריים טובים לך יוליאנה אשל .

שאלה 1

ספרי לי, מה כולל ריפוי בעיסוק בתחום הילדים, בבית חולים שניידר במרפאה, שאת מנהלת אותה?

ומהו תפקידם של המרפאים בעיסוק בכל הקשור, לאיבחון הטיפול והשיקום?

תשובה

בבית חולים שניידר ישנה מסגרת ייחודית בתחום הילדים ואתמקד בעשייה המקומית של הריפוי בעיסוק. תחום שמטרתו, לאפשר לילד עצמאות, משלב הינקות דרך שלבי הגדילה וההתפתחות ועד שלב הבגרות. לריפוי בעיסוק מגיעים ילדים עם מומים מולדים , ילדים עם תסמונות שונות, קשיי למידה, בעיות ריגשיות ואינספור עיכובים שמגבילים את הילד. אני במקצוע 35 שנה ועדיין מצליחים להפתיע אותי במגוון המקרים.

ההיבטים שאנו עוסקים בהם הינם: מוטוריים, תחושה, קואורדינציה, ארגון, תיכנון, תפיסה חזותית, היבטים רגשיים סביבתיים, סף תיסכול, פעילות בשעות פנאי, טיפול בתחושת הביטחון האישי והמסוגלות.

ליקויים בהיבטים אלה הם קרקע להיווצרות בעיות, שמגבילים את תיפקוד הילד ומצמצמות את העשייה האישית, ואנו בונים תוכנית מותאמת שמתחשבת בסביבה בה חי הילד.

בבית חולים שניידר רואים את הילדים מהרגע שהם נולדים. ריפוי בעיסוק נותן שירותי אבחון הערכה וטיפול, יעוץ והדרכה בכל המחלקות, במחלקת התינוקות, בפגייה במחלקות כמו, הפנימיות, הנוירולוגית האונקולוגית, הכירורגית, טיפולים נמרצים ואף במיון. יש הרבה תחלואים שמביאים למגבלה בתיפקוד וחשוב להקנות למטופלים לרכוש, יכולת תפקוד עצמאית.

אחד התפקודים של הילדים הינו תפקוד האכילה. בשלב שהתינוק נולד הוא תלוי במטפלים שונים. בצוותים המקצועיים וההורים שהם המעגל הטבעי הסובב אותו. המרפאות בעיסוק מביאות את השינוי תוך התערבות. "משחק" הוא אחד מהתפקודים שבאמצעותו לומד הפעוט את הסביבה וחוקר אותה ועל בסיסה הוא לומד על העולם.

שאלה 2

אשמח לשמוע ממך, מה מידת המעורבות של תחום "ריפוי בעיסוק", במסגרות השונות, כמו טיפת חלב, בגן וכו' ?

תשובה

מסגרות שונות מעורבות ברצף הגדילה של התינוק. חשוב לעקוב אחר הפעוט ולהיות עם מודעות ולאתר קשיים, שהוא נתקל בהם. הגורמים המשולבים הם רבים, כמו המעונות לפני הגנים הממלכתיים, הגנים הממלכתיים, רופא הילדים, מטפלות , גננות , היועצים והמורים בבתי הספר, וכמובן המעגל המשפחתי, אבל כל האחרים מחוץ למעגל המשפחתי, הם אלו שבדרך כלל מאתרים בעיות בהתפתחות ומפנים את תשומת לב ההורים על הצורך לפנות לקבל עזרה.

שאלה 3

מדברים רבות על תרומתו של הריפוי בעיסוק, בתחום התפתחות הילד ועד גיל ההתבגרות ובאחרונה אף שמעתי, שתחום זה נכנס כגורם חשוב, בליווי הורים לפגים ולתינוקות.

אשמח שתשתפי את הקוראים והמאזינים בידע שלך, בנושא.

תשובה

אכן פג שנולד, מאוד לא בשל עם הצורך לעזרה וטיפול אינטנסיבי, אבל כבר שם בפגיה, נותנים את העזרה וממשיכים במעקב במחלקת הפגים וגם בקהילה, נמשכת התמיכה, שנותנת מסגרת לכל הילדים בכל הגילאים.

בטיפול מתייחסים רבות לעיבוד החושי, זהו תהליך של המוח שמערב את כל החושים ומוביל אותו ומסייע לארגן את כל התגובות בהתאם. המרפאות בעיסוק, מאוד עוזרות, להנגיש את הגירויים הנכונים ע"מ למנוע, תת גירויים ועומס יתר של גירויים ולאפשר ויסות . אנחנו מדריכים את ההורים על אופי המגע, שהפעוט זקוק לו ואיך לדבר איתו. הפעוטות מבינים אינטונציה, הם מרגישים את המתח ההורי אם ישנו וגם את הרוגע. הם מרגישים את אופן האחיזה -  מתוח או נינוח ועל כן חשוב להבין את כל הדקויות, אשר יכולות להשפיע על הפעוט.

 

שאלה 4

עד כמה חשובה הדרכתם של הורים, כאשר מדובר בילדים עם קשיים התפתחותיים, כמו, בעיות מוטוריות, קושי בתיקשורת, לקויי ראיה , לקויי למידה, פיגור שכלי או אף שיתוק מוחין.

עד כמה מניסיונך הרב, יש יכולת לעזור לאותם הורים הצריכים להתמודד עם הבעיות של ילדם  האהוב  24/7 ?

תשובה

ההורים הם עמוד השידרה של הטיפול בפעוט/בילד. המרפאות בעיסוק כמו גם  המטפלים השונים במקצועות הבריאות הם המערכת התומכת והמכוונת את ההורים, כמו גם אצל המבוגר שהמשפחה המלווה הינה עמוד התווך בתמיכה ובליווי למשך רצף הטיפולי  .

ללא התמיכה והיישום של הפעולות שמכוונים באמצעות הטיפול ביתר שעות היום, ההתקדמות של הילד תהיה איטית על כן להורה יש הרבה הזדמנויות לחולל את השינוי.

במסגרת הטיפול דואגים לעשות התאמה ועושים גם "מודלינג" להורים בכל התחומים הרבים בחיים היומיום של המטופל, אכילה, הגיינה אישית, התארגנות במרחב, ניצול שעות הפנאי, למידה ועוד. מניסיון, אפשר ללמוד, שתשומת לב של ההורים יכולה מאוד לעזור, בהתפתחות ובשיפור המצב.

לפני שנים, היו משאירים את התינוק לבד בבית החולים. היום התפיסה שונה וההורה הוא המטפל המרכזי, בשעה שהפעוט נמצא בבית החולים.

הגישה הקיימת בבית החולים "תקשיבו להורים", כי בעזרתם שומעים את הסיפור המלא וניתן להגיע לאבחנה יותר מדוייקת. אנחנו אמנם מנוסים מאוד ומקצועיים אבל ההורים מכירים את הילד הכי טוב.

שאלה 5

כיצד  תורם תחום הריפוי בעיסוק, לשיפור בתיפקוד של ילדים הסובלים, מקושי כל שהוא, בין מולד או לאחר תאונה, העוברים סידרת טיפולים, באמצעות ריפוי בעיסוק?

ומה משך הטיפול הנדרש  - חודשים, שנים או לאורך כל חייהם?

תשובה

ילדים יכולים להזדקק לטיפול של ריפוי בעיסוק בעקבות, דלת של ארון מטבח, שנסגרה עליהם, כלומר, ישנן פציעות שמשפיעות לטוח קצר וישנן  מחלות קשות כגון אפילפסיה, מחלות מטבוליות, הפוגעות בהתפתחות , תסמונות כגון: תיסמונת דאון, פגיעות ראש מתאונות, אשר להן נזק מתמשך ולכן גם הטיפול מתמשך וההתערבות המוקדמת ובהמשך השיקום  הוא חלק חשוב ביותר. לשם כך הוקמו מסגרות שונות וייחודיות, כמו מעונות שיקומיים בהם מתקבלים תינוקות בני חודשים מספר, גנים טיפוליים, מסגרות שילוב ועוד.

בגיל בית ספר חשוב לציין לחיוב את הליווי בבתי הספר, את המודעות באקדמיה – במוסדות להשכלה גבוהה,  לתכנים הנלמדים, כדי לתמוך בטיפול, וגם בשוק העבודה, הקולט עובדים בעלי צרכים מיוחדים.

כל סוגיית "ההנגשה" שקיבלה תנופה בשנים האחרונות, ושינוי בתפיסה, מהתייחסות אליהם כ"נטל" והמעבר לשילובם של בעלי הצרכים המיוחדים, בחברה, כאמצעי לשינוי עבור הפרט ועבור החברה כולה. תפיסה חשובה זו, משפיעה על כל המרכיב "הכרוני" המלווה את הילד לאורך מעגל חיו.  

שאלה 6

מניסיונך בתחום הקשור לבריאות הנפש של ילדים וצעירים, מה עדיף, טיפול קבוצתי או טיפול פרטני ? אצל מבוגרים אומרים, שהאפשרות הוורבלית, מסייעת למטופל, כאשר מדובר בקבוצה, ישנה היכולת ללמוד זה מזה, וזו מסייעת למבוגרים, להתגבר על הפגיעה.

האם גם כאשר מדובר בילדים תופעה זו נכונה, אם בכלל?

מה עמדתך בנושא?

תשובה

אופן הטיפול, פרטני או קבוצתי, מתנהל כך, לגבי תינוקות, הטיפול פרטני ובהמשך מתנהל בקבוצה, במידה וזה מתאים לצרכי הילד.

ילדים מגיעים למכוני הריפוי בעיסוק עם קשיים שונים, כולל בעיות רגשיות וחלק מהטיפול יהיה פרטני וחלק אחר בקבוצה. המפגש עם הקבוצה תיתן מענה לחלק מהבעיות ונמצא , כי גם הילדים נתרמים מעבודה קבוצתית. כמובן זה תלוי ברמת התיפקוד שהילד נמצא.

עבודה על "כישורים חברתיים", כהכנה לכיתה א' זה חלק גדול מהעשייה המקצועית, לילדים עם קשיים שונים. יש ילדים עם קשיים במוטוריקה עדינה, קשיים בקשב וריכוז, בעיות חזותיות וחשובה מאוד ההסתגלות בין המסגרת שבגן לבין זו שבבית הספר, בכל מקרה הטיפול בעזרת מומחי הריפוי בעיסוק, מסייע.  

שאלה 7

כאשר מדובר ב"עצמאות" בחיי היום יום של המטפל/ת בתינוק ושל התינוק עצמו, אשמח שתפרטי, באיזה תחומים מדובר? מה הכוונה בהגדרה של "עצמאות"? ומה לדעתך מתאים לכל שלב, בהתפתחות התינוק?

תשובה

אחד הנושאים החביבים עלי שאני עוסקת הינו "העצמאות" בחיי הילד, ואני מאוד מחוברת אליו מקצועית ורגשית.

תינוק שנולד אין לו עצמאות, למשל, באכילה – בשלב ראשון מקבל את השד בהנקה, אח"כ בבקבוק, ובהמשך בכפית, אבל גם בזה יש מידה של "עצמאות" בתיפקוד. כאשר הילד חולה, ההורה נוטה לעשות במקומו פעולות רבות ואנחנו רוצים להיות שם לעזור להורים, באיזה אופן הם יכולים לעזור לילד להיות עצמאי.

בציור - אם הילד מתקשה לצייר והוא אינו מצליח, פעמים הוא מבקש מההורה שיצייר לו. הצעתי, שההורה יוביל אותו באיך לצייר וגם אם צריך, יסביר לו שכמו אחיו הגדול, גם כשיגדל ידע לצייר.

חשוב שההורים ידעו מה מידת העצמאות בכל גיל ולא לנזוף בילד, אין לומר עליו למשל, שהוא מפונק ולא אוהב לאכול דברים קשים, כי באמת יכולה להיות לילד בעיה בטונוס השרירים בכלל או באזור הפנים, רגישות יתר או תת רגישות בחלל הפה שתקשה עליו ללעוס מאכלים קשים או יתקשה עם תחושה של מרקמים של מאכלים מסויימים.

אם הוא עצלן ולא אוהב להתלבש לבד, יתכן שיש לו קשיים מוטוריים ולכן יש להבין, מה מונע מבעדו להתלבש, לבד.  

שאלה 8

שומעים רבות על למידה תוך כדי משחק, שזוהי למעשה הדרך להתפתחות חושית וחברתית, אשמח שתפרטי, איך משחקים? מה מתאים? ולאיזה גיל?

האם ניתן להסיק מקושי מוטורי בהווה על קושי בריכוז של הפעוט, בעתיד,  כאשר יגדל ויגיע לבית הספר ?

כיצד ניתן לזהות בעיות רגשיות, פסיכולוגיות, מנטליות, קוגנטיביות , בשלב מוקדם? והאם ניתן לטפל בהיבטים הללו ולמנוע החרפתם, בעתיד?

תשובה

אתמקד בדברים המרכזיים – הליבה של הריפוי בעיסוק, תחושת המגע, המוטוריקה הגסה וההתארגנות במרחב. בכל שלב בחיי הפעוט, המשחק מותאם גיל והספרות המקצועית והאתרים מלאים בהסברים. כדי שהורה יהיה מעורב, חשוב שההורה יכיר איך הילד מתנועע ויהיה קשוב וער לתגובותיו.

במוטוריקה גסה למשל, ילד שנופל הרבה בהתחלה, יתכן שיהיה קצת מסורבל וצריך לעקוב ואם עברו מספר חודשים ורואים מצידו הימנעות מעליה על מתקנים במגרש המשחקים או התמקדות יתר בפעילויות של מוטוריקה עדינה, יש לבדוק מה סיבה להימנעות.

לפעמים הילד טוב בתחום המוטורי אבל נמנע ממשחק בפאזל, ציור או כל פעילות יצירתית (אין להיתפס דווקא לציור). לא תמיד הימנעות ממשחק, מצביעה על קושי מסוים ולכן יש להבין מדוע הילד נמנע?  ואם ההימנעות נמשכת לאורך זמן, ניתן לבדוק עם הגננת, כיצד הוא מתנהל בגן ואם מתברר שזה משהו עקבי, מומלץ לבדוק.  

שאלה 9

ישנם תחומים רבים שההורה ניתקל בבעיות בשלבי ההתפתחות השונים של הילד עוד משלב היותו תינוק וההורה לא תמיד יודע כיצד לנהוג, בכל הקשור להתפתחות בתחום האכילה, המשחק או אף בציור, ובכלל בתפקודים השונים של ילדם.

אשמח אם תתני להורים טיפים על קצה המזלג, להתנהלות אל מול תופעות שונות שהם עשויים לפגוש.

לדוגמא, האם נכון למשל שההורה יתערב וישפיע על דרך האחיזה של הילד בצבע או לתת לילד הקטן, להנות בדרכו הוא ?  אשמח שתתייחסי גם לאספקטים המוטורים, וכו'.

תשובה

מאוד חשוב להתייחס לילד בזמן שהוא עושה פעילות כלשהי למשל, שהוא מצייר, איך מחזיק את הצבע? כשהוא אוכל, איך  מחזיק את המזלג? איך משחק בקוביות?

כלומר בכל תחום לעקוב ולא רק בתחום נקודתי ממוקד. חשוב להסתכל על הילד, כמכלול.

יש ילדים שהסירבול שלהם גורם להם לאכול באופן המלכלך את כל הסביבה. למשל יתכן, שקשה לילד לאכול בלי לשפוך את המרק, כי הקואורדינציה בין הידיים מסובכת.

לפעמים קיימת אצל הילד רתיעה מתמשכת מחומרים מסויימים, למשל חול, והוא מפגין מצוקה ורתיעה ממפגש עם חול או דשא. במקרים כאלה, מאוד חשוב לבדוק, האם גם בתחומים אחרים יש לילד רתיעה.

במקרה שההורים, הם אלה ששומרים בצורה אסטינסטית על סביבה נקיה , כמו למשל, הורים שמנקים כל הזמן, אז רק טבעי שהילד ירצה להיות נקי כל הזמן וזה איננו אומר שיש לו קושי מסוים, בתפקוד החושי.  

שאלה 10

ידוע לנו שישנם ילדים, בכיתות הנמוכות, אשר כותבים ואינם מצליחים לקרוא את מה שהם עצמם כתבו.

מה את ממליצה להורים, אשר מזהים שילדם אינו מבין מה כתב, מה נדרש לעשות, אם בכלל?

תשובה

באמת הכתב הוא נקודה רגישה אצל הילדים. יש ילדים שהכתב לא יהיה קריא, היו להם קשיים שלא אובחנו בזמן או שהם ממהרים ומפחדים לא להספיק להעתיק מהלוח  אבל בפחות לחץ הם ישקיעו יותר. כלומר, יתכן שגם הסביבה יכולה להשפיע.

לפעמים אין בעיה מוטורית אבל כן יש, בעיות של קשב וריכוז או שהמסגרת החיצונית מלחיצה. חשוב להסתכל ולהבין את הסביבה של הילד, מעבר לכתב ולבדוק האם יש קשיים נוספים.

בתרבויות מסויימות כמו בארצות מזרח אירופה, נושא הכתב היה מאוד מוקפד ועד שהמורה לא אמרה שהכתב יפה,  הילד לא המשיך הלאה, בלימודי הכתיבה. היום הכתיבה ברובה במחשב ועלינו להתאים את עצמנו למצב החדש.

שאלה 11

ילדים קטנים לעיתים מעדיפים להיות בבית  עם הוריהם לאחר שחוזרים מהגן או מבית הספר ולא מעוניינים בקשר עם ילדים אחרים.

מה תמליצי מניסיונך להורים , להתעקש עם הילד שיצא מהבית או לכבד את רצונו?

האם יש לכך השלכות באשר להתפתחות העתידית של הילד, בכל סוגיית התיקשורת או שזו תופעה שתחלוף?

תשובה

בהחלט תופעה שיכולה לחלוף. ילדים רוצים את ההורה, כי הוא חסר להם. הילד חוזר מהגן הביתה למשל ב- 5 אחה"צ, נמצא עם מטפלת ולכן רוצה זמן איכות עם ההורים.

חשוב לברר עם הילד האם ההתנגדות לשחק עם ילדים אחרים אחה"צ נובעת, מקושי חברתי.

אפשר להפגיש את הילד בגן המשחקים עם ילדים אחרים, או ללכת לחוג אם מתאפשר כלכלית, אבל בהחלט יש להבין מאין הסירוב של הילד ללכת לבית של ילד אחר. חשוב לדבר עם הילד, להקשיב לו ובהתאם להחליט,  האם יש סיבה לדאגה. אבל לא הייתי מתעקשת כאשר הוא לא רוצה ללכת. יש לבדוק איתו ולמצוא את המקום שכן ירצה ללכת.  

שאלה 12

שמעתי שילדים שהולכים לגן רב גילאי עלולים להיתקל במגוון בעיות בתחום הגרפי, שיובילו לקשיים. למשל, הם רואים את חבריהם הגדולים בגן מציירים יפה והם הצעירים יותר, עדיין אפילו לא מצליחים לאחוז בצבע ולצייר.

כיצד על ההורה לפעול?

תשובה

יש גנים עם קבוצות גיל מדורגות, גנים טרום-טרום חובה עם טרום חובה. חשובה ההתארגנות בגן וההתייחסות והיכולות של קבוצת הגיל. ילדים מחוננים ילכו לקבוצה שהם יכולים ללמוד יותר.

ילד קטן יותר יראה את הילדים הגדולים בפעילות בתוך הגן, אבל גם יראה אותו בחצר בונה מגדל גבוה ועושה דברים נוספים וזה מהווה יתרון, כי יש כאן גורם מאתגר.

צריך לעקוב אחרי הצעירים באותו שנתון, אחרת הפער הוא גדול והבשלות הריגשית עדיין לא קיימת. לא לפחד להשאיר ילד שנה נוספת, הבגרות הרגשית היא המובילה בהתייחסות הכוללת.

שאלה 13

"אסטרטגיות למידה", סוגיה שרבים מהילדים כבר בצעירותם מתקשים. כיצד את רואה את התרומה של תחום הריפוי בעיסוק, בשיפור אסטרטגיות למידה?

תשובה

רוצה לדייק את סוגיית "אסטרטגיות למידה" – הן נמצאת כבר מגיל אפס, אם יש לפעוט צעצוע מרוחק, באיזה אסטרטגיה יבחר כדי להגיע אל הצעצוע? ילדים שונים לומדים בצורה שונה וחשוב לזהות כול ילד באיזה אופן הוא חוקר את הסביבה ולומד הכי טוב ומה הסיבה שבתחום מסויים הוא מיטיב ללמוד. אבל כידוע, אנו כפופים למסגרות ואז הצורך הוא, לזהות את האסטרטגיה, שבו הילד יותר טוב לתת לילד את ההזדמנות להיחשף לאסטרטגיות למידה מגוונות  – גם זה תחום בעשייה המקצועית של הריפוי בעיסוק.

שאלה 14

אשמח לדעת היכן לומדים ומתמחים בתחום ריפוי בעיסוק, כדי להיות גורם משמעותי בהתפתחות התינוק מינקות ועד בגרות?  

מה המלצתך, לצעירים, הקוראים או שומעים אותך ומעוניינים להשתלב, בתחום מקצועי זה של ריפוי בעיסוק?

תשובה

ריפוי בעיסוק הוא מקצוע אקדמי, יש תואר ראשון, שני וגם דוקטורט. ניתן ללמוד את המקצוע, במסגרות אקדמיות , בית ספר למקצועות הבריאות, באוניברסיטת ירושלים, תל-אביב, חיפה ובאריאל (החוג חדש) ובמכללה האקדמית אונו.

בכל המסגרות יש חוגים עם מיטב המרצים.

נדרשת בגרות מלאה עם הישגים גבוהים פסיכומטרי גבוה ובנוסף יש מבחני התאמה.

למי שיש תחושה פנימית, של אישיות טיפולית, והעיסוק בטיפול באדם חשוב עבורו, ימצא את ביטויו בתחום, כי זהו מקצוע טיפולי בכל נים ונים וחייבת להיות למתעניין בלימודים בנושא, פינה חמה בלב, לתחום.  

לסיום,

אשמח לכמה טיפים להורים שיכולים להקל עליהם את החיים עם ילדם.

• תסתכלו ותתבוננו על האופן בו ילדכם משחק ללא שיפוט
• תנסו לזהות מה מפעיל? ומה מעכב? אל תיתנו פתרונות
• הימנעו מהצפה מטורפת של גירויים ומשחקים היום הכול פתוח לילדים והם מאבדים עניין, כי קשה להתמקד
• שימו בפינות הבית 3 משחקי פאזל , אחרי 3 חודשים תחליפו
• משחקים שלא מעניינים תוציאו אותם מהעיניים
• שחקו עם הילדים, דברו איתם , הם לומדים מחיקויים
• אם תעצרו במעבר חניה ותורידו אותם לגן או לבית הספר וזה לא תקין , זה מה שהם גם יעשו בעתיד
• אם אתם עם הנייד כאשר אתם משחקים איתם, תאבדו אותם
• ספרו לילדים עליכם, מה עבר עליכם באותו יום, למשל
• תתעניינו לא "מה אכלת?" אלא , "איך השתלבת בגן? עם מי שיחקת? ועם מי לא שיחקת?"
• תיתנו אחריות לילד, תחלקו את האחריות בבית שהוא/היא ירגישו שותפים.
• ילד שנולד לא בא עם הוראות !!!

לסיכום,

תודה לך יוליאנה על ראיון מרתק ומאלף. אני למדתי רבות ממך ובטוחה שגם ההורים מבינים שבמרפאה בראשותך בשניידר, יש על מי לסמוך ויש צוות רציני ביותר, הנותן מענה מצוין,  לאוכלוסייה הצעירה בישראל הזקוקה לשרותי המרפאה.

ימי פעילות ושעות קבלה לקליניקה בריפוי ועיסוק, שניידר. 
ראשון עד חמישי, 8:00 עד 16:00

טלפון לקביעת תור וקבלת מידע

03-9253345, 03-9253696 
שעות פעילות המזכירות: 8:00 עד 15:00