הפרעות אכילה

 

  חמדה מרק, מנהלת תוכן / 23.5.2021

חמדה מרק, מראיינת ועורכת המדור "המומחים.יות מספרים.ות" מטעם עמותת "ילדים שלנו". חמדה מתנדבת בעמותה למען הגשת המידע לטובת הציבור באמצעות ראיונות כתובים ופודקסטים. חמדה מרק שמשה כסמנכ"לית משרד הביטחון, ראש האגף והקרן לחיילים משוחררים והיועץ הכלכלי למערכת הביטחון. בעלת תואר ראשון בכלכלב ותואר שני במנהל עסקים (MBA) בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב. נשואה + 2. 

שאלות למדור ניתן להפנות למייל: 4thechildrenstore@gmail.com

הקדמה:

היום נדבר עם פרופסור סילבנה פניג, מנהלת המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים. בוגרת לימודי רפואה, בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב. סיימה התמחות בפסיכיאטריה של הילד בארץ ובאוניברסיטת ניו-יורק, בארצות-הברית. משמשת כפרופסור חבר קליני באוניברסיטת תל אביב. רכזת לימודי המשך בפסיכיאטריה של הילד באוניברסיטת תל-אביב. מתמחה בהפרעות אכילה ובפסיכיאטריה משפטית . עוסקת במחקר ובקליניקה.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

המחלקה לרפואה פסיכולוגית, בית חולי שניידר, ימי פעילות ושעות קבלה:
ראשון עד חמישי, 08:00 עד 14:00

יצירת קשר
טלפון: 03-9253616

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

בוקר טוב

שאלה 1

שנים אנחנו שומעים במדיה הדיגיטלית והכתובה על התופעה של הפרעת אכילה אצל נשים ובמיוחד אצל צעירות, הרוצות להיכנס לעולם הזוהר או אף אצל נערות שכבר מדגמנות,  והרצון שלהן להיות כמה שיותר רזה, כי להיות רזה, כך משדרים לנו הפרסומות, זה בעצם להיות, צעירה רעננה ויפה. לאחרונה אנחנו נתקלים בצעירות, הקוראות תיגר על תופעת הרזון ומרגישות טוב עם עצמן גם עם משקלן לא תואם את תפיסת עולם הדוגמנות.

מה דעתך על התופעה ? איך השפיעה הקורונה על התופעה?

תשובה

תודה שאת מראיינת אותי בנושא כה חשוב! מקווה שהמידע יגיע לכמה שיותר אנשים. ברור שהמדיה משפיעה על הבחירות של הצעירים. ישנה אומנם תופעה להתנגד למסר של המדיה,) שהרזון הוא יפה(, ואני מברכת על כך, אבל עדיין זוהי תופעה מינורית. ותופעה שדורשת הרבה ביטחון עצמי של אלה המובילים את הדעה "אני יפה איך שאני נראית". אבל עדיין, המסר שהרזון הוא יפה  המופיע בכל אמצעי המדיה, טלוויזיה, טיק טוק, אינסטגרם, שאליהם חשופים הצעירים הוא משפיע על התודעה שלהם. אבל זוהי אינה התופעה העיקרית שמשפיעה על הצעירים . ישנם גורמים המשפיעים על התופעה ואולי אף יותר, כמו: הגנטיקה, מצב משפחתי, אירועים אישיים שהאדם  עובר וכמובן המדיה המשפיעה בעוצמה כפולה.

לגבי הקורונה, אכן היא השפיע מאוד על הילדים שהיו בסגר. הם לא הלכו לבית הספר ופחדו לייצר קשר עם חברים ובמקביל היו חשופים למדיה שעות ארוכות, ברמות רעילות ובנוסף היו גם חשופים לתוכן לא בהכרח חיובי , כך שביחד עם כל הבעיות הכלכליות שהקורונה גרמה בבית, השפעתה הייתה שלילית. גם הנתונים בארץ מצביעים על כך, שההשפעה של הקורונה הייתה חזקה, והביאה לעליה בהיקף הפניות לסיוע שלא הכרנו בעבר והגיעו לרמות של פי 3 לעומת מצבי השיגרה שחיינו בהם קודם לכן.

 שאלה 2

מה הן בעצם סוגי הפרעות האכילה, השכיחים?

תשובה

חשוב לציין, שהיום מזהים מגוון בעיות אכילה, מהפרעות אכילה ועד לנורמה ויש הרבה תחום אפור, פגיעה באיכות החיים ובהערכה העצמית. התופעה מוגדרת כהפרעה, רק כאשר היא משפיעה על התפקוד בלימודים, בעבודה, בשטח החברתי ופוגעת בגוף האדם ובביטחון העצמי . כדי להגיע להגדרת המצב כ"הפרעה" שזהו אחוז קטן מהאוכלוסייה, אבל מגוון של אנשים שסובלים מהפרעות אכילה הוא גדול.  ההפרעות האכילה השכיחות ביותר הינם (Bulimia Nervosa)  ו- Binge Eating Disorder .וAnorexia Nervosa

אנורקסיה היא תופעה מוכרת ואנשים מחברים אותה עם תת-תזונה ואי אכילה, המצב איננו כך. תת התזונה היא יחסית, יכול להיות אנשים שהיו "מלאים", כתוצאה מהשמנת יתר וירדו הרבה במשקל. ירידה הזו, יכולה לגרום לאותה תופעה שמאפיינת האנורקסיה הקלסית (טיפיקל אנורקסיה), במצב זה האדם מפחד מעליה במשקל, מצמצם בצורה קיצונית  את האכילה שלו ועסוק באופן אובססיבי בנושא עד כדי כך, שזה פוגע בתיפקוד בכל השטחים, לפעמים גם ההפרעה בתדמית הגוף. יש הסובלים מאנורקסיה והם במשקל תקין יחסית לגובה ומשקל הגוף, אבל לא תקין מבחינת המשקל הגנטי שלהם. נקודה נוספת, יש הסוברים שאנורקסיה היא "מחלת בנות", אבל התשובה היא, לא! הסטטיסטיקה מצביעה על כך, שכ-25% מהסובלים מההפרעה הנם, בנים.

בולימיה – הפרעה של אכילת יתר עם התקפי אכילה והתנהגות שבאה לנטרל את אכילת היתר . אלו התקפים של איבוד שליטה, אכילה מהירה, ללא לעיסה של כמות גדולה של אוכל ואז נוצרת הרגשה של מליאות וצורך להיפטר ולנטרל אתהתחושה הלא טובה . ההתנהגויות המנטרלות הן: צום , הקאה, ופעילות גופנית אובססיבית. התקפים של אכילת יתר ללא התנהגות מנטרלת היא תופעה שמאפיינת אנשים הסובלים מעודף משקל ( BINGE EATING DISORDER ) הפרעות אכילה מופיעות  מופיעה בעיקר בגיל ההתבגרות או אנשים צעירים .

וזה .   

 שאלה 3

הורים לילדים צעירים מאוד, הכוונה לגילאים 3 עד 5 או אף 6 , הנתקלים בתופעה לאורך זמן, בה ילדם מסרב, לאכול את מרבית המזונות, שילדים בני גילו אוכלים ונהנים.

כיצד את מגדירה את התופעה? האם זו הפרעה פחות שכיחה? מה המלצתך להורים להתמודדות עם הנושא? האם נעשו מחקרים בנושא ומה המסקנות של אותם מחקרים, באשר לתופעה? ומהי דרך הטיפול המומלצת על ידיך?

תשובה

אציין, שיש את התופעה הקיצונית, המוגדרת, שהיא הפרעה נפשית ונקראת הפרעת אכילה - ARFID

Avoidant Restrictive Food Intake Disorder)). מופיע  אצל  ילדיםומאופיינת על ידי אכילה בררנית . אותם ילדים אוכלים מאכלים מאוד מצומצמים וכדי שהתופעה תוגדר כ"הפרעה" היא צריכה לפגוע, בתיפקוד החברתי, בתיפקוד הלימודי, באיכות החיים או בגדילה  ,אז היא תוגדר כהפרעה קשה. אבל יש מגוון רחב  של התופעה שלא פוגעת בגדילה   הילדים הבררנים נקראים Piki Eaters,

אצל הבררנים, התופעה יכולה לפגוע, בגדילה, כי הם לא אוכלים את אבות המזון והחשש שאותם ילדים יישארו קטנים או שיהיו להם בעתיד סיבוכים, כי הם אינם אוכלים את המרכיבים המאפשרים לפיסיולוגיה התפתחות תקינה של הגוף.

כדי לדעת האם המצב קיצוני או לא, חובה על ההורים לפנות לאיש מקצוע, לדיאטנית או לרופא הילדים וזאת על מנת לבדוק, האם לילד יש פגיעה בהתפתחות התקינה. יש לוודא, שהמזונות שהוא אוכל, מספקים לו את כמות אבות המזון הנדרשת, להתפתחותו התקינה. במצב זה, למרות שהילד  אוכל מגוון מאוד מצומצם הוא עדין יכול להתפתח בצורה תקינה. זה לא אומר שלא צריך לטפל אבל זה לא דחוף. מומלץ וחשוב, גם במקרים אלו לפנות לאיש מקצוע - רופא ילדים ודיאטנית - כדי לברר באיזה מצב גופני הילד נמצא .

 שאלה 4

באיזה גילאים מתחילה הפרעת אכילה, מה מניעה אותה, האם ישנם סימנים חיצוניים המאפשרים להורים, לזהות את אותם צעירים, אשר אצלם מתפתחת הפרעת אכילה? ומה הם הסימנים? כיצד את מציעה להורים החושדים בהפרעות אכילה אצל ילדיהם, לפעול? מה כדאי שיגידו ומה לא? והאם אפשר למנוע את התפתחות ההפרעה כבר בראשיתה וללא עימות עם הצעיר/ה?

תשובה

הנקודה הראשונה שחשוב להדגיש היא, שהפרעת אכילה היא תופעה הפיכה בגיל ההתבגרות,  ונקודה נוספת היא שהתופעה יכולה להופיעה גם לפני ההתפתחות המינית.

כיצד הורים יכולים לזהות האם התופעה מתפתחת אצל הבן או בת, זו שאלה מורכבת, כי בשלב הזה של החיים, הילדים עסוקים ובודקים עצמם מול המראה ומצמצמים  הרבה פעמים באכילה. לא כל ילד בגיל ההתבגרות סובל מהפרעת אכילה. המקרים בהם, ההורה חושב שהוא מכיר את הילד והוא חש בשינוי ואומר לעצמו, שהילד "לקח עצמו בידיים וסוף סוף אוכל בריא" הוא עלול  לפספס את התחלה של הפרעת אכילה. גם המונח "לקחת בידיים", זהו שינוי – לכן ,כל שינוי בהרגלי החיים ובאכילה של הצעיר, חשוב שההורה יהיה ערני לאן השינוי מוביל. לא להתעמת עם הצעיר ולא להיכנס לחרדה, זה המסר הראשון, אבל כן לעקוב, לאיזה כיוון השינוי מתפתח. ההמלצה היא לומר לעצמך, כהורה, זה בסדר, אבל אני עוקב אחר הילד.

מהם הסימנים הצריכים להדליק נורות אדומות אצל ההורים? למשל:

ירידה במשקל - זהו שינוי שמעיד על משהו לא תקין, כי בשלב הזה של החיים הילד צריך להתפתח, כלומר צריך לגבוה ולעלות במשקל, לכן ההורה צריך, לעקוב שהילד מתפתח בהתאם לעקומה שלו ולנטיות הגנטיות ולמה שהיה עד עכשיו.

התבודדות - ילד שמתבודד בחדרהינו סימן משותף של הרבה  בעיות  נפשיות.

הפסקת אכילה – ילד שמפסיק לאכול בבית הספר, או גם ילד שמפסיק לאכול עם ההורים.

האדם הראשון, שיכול לעזור הוא רופא המשפחה שעוקב אחר הבריאות וההתפתחות של הילד ולכן על ההורה להיתיעץ איתו . ניתן גם לפנות ליועצת בבית הספר, שתדע למי להפנות. בשלב זה לא צריך לפנות לבריאות הנפש. חשוב גם לא להתעמת עם הצעיר המתבגר. רק לומר לילד/ה אני כאן שומר עליך ועל האכילה הנכונה שלך, כמו בכל משפחה, אנחנו שומרים על הבריאות הגופנית שלך זה בעצם המסר החשוב לילד.        

 שאלה 5

כיום, כאשר מודל לחיקוי צעירות הינן דוגמניות דקות גיזרה, האם הורים יכולים לזהות את תחילתה של הפרעת אכילה, או במילים אחרות מאיזה שלב , דקיקות הגיזרה של הצעירה הופכת לבעיה. ומה העיתוי שבו הורים צריכים להתערב?

תשובה

בהמשך לתשובה לשאלה 4 , אם הילד או הילדה מתפתחים על אותה העקומה והיחס גובה למשקל ( Body Mass Index -BMI) תקין, אז אין סיבה לדאגה. יש לדאוג רק כאשר הילד יורד או עולה מהעקומה ולא ממשיך באותו קצב התפתחות על העקומה, כאן המקום לדאגה ולהתערבות ההורים . יש לפנות לרופא הילדים שיבחן את ההתפתחות של הילד על גבי העקומה ולעקוב ביחד אחר נתוני ההתפתחות של הילד.

 שאלה 6

האם התופעה של הפרעת אכילה זהה בין המינים?

תשובה

התופעה זהה בין המינים וניבחן אותה עם אותם קריטריונים. אצל הבנים מאבחנים את ההפרעה בשלב מאוחר יותר וזאת בגלל שהמודעות פחותה לגבי התופעה בהקשר לבנים. האמירה הרווחת, היא שזו הפרעה של בנות. במקרים אלו, ההורים מחפשים סיבות אחרות, לירידה במשקל ולכן חשוב לא לשלול מחלות גופניות, לכן רופא הילדים הוא צריך להיות  הראשון לדעת. לכן, יש לפנות לרופא הילדים ולהתייעץ איתו, מאחר ובהחלט יכולות להיות גם מחלות אחרות קשות , כמו: בעיות במערכת העיכול, סרטן, בעיות אנדוקריניות בבלוטות ובעיות גופניות ויש לערוך בירור ולשלול מחלות אחרות. יצוין, שהבירור אצל הבנים ארוך יותר , כי לא חושבים , על אפשרות של הפרעות אכילה. ככלל, חשוב לעקוב שהילד ממשיך לאכול אותו דברו ואם עדיין יורד במשקל. ההורה צריך להיות ערני ולפנות לרופא הילדים ליעוץ ואבחון.    

 שאלה 7

מהם הנזקים המהותיים לגוף במקרה של הפרעת אכילה, אם בכלל?

תשובה

יש הרבה נזקים לגוף, רובם הפיכים ואלו החדשות הטובות. כאשר ילד עולה במשקל הכול הפיך. אבל בזמן שהמחלה מופיעה ויש תת תזונה  גם אם לא מדובר בתת תזונה ליחס גובה וה-BMI   תקין, והצעיר ירד ממשקל יתר,כולה להיות פגיעה גופנית. למשל, עייפות איטיות בדופק הלב  עד לכדי דום לב (ועד מוות), . בעיה נוספת היא ילד שמקיא ומשתמש במשלשלים זה יכול לגרום להפרעות קצב בלב או גם ירידה בלחץ הדם, לראות שחור בעיניים, לחוש סחרחורת, התעלפויות, נשירת שיער, תחושת קור בגוף, כלומר ניתן להגיע למצבים, שכל איבר בגוף יכול לסבול. עור יבש, פגיעה בתפקוד המוח  שעלולה להביא לדיכאון ולקשיים בריכוז.. בהתחלה יכול הצעיר להרגיש התרוממות רוח אך לאחר מכן עם המשך הירידה במשקליכול להופיע דיכאון ואפיסת כוחות . אצל בנות יש תופעת לוואי נוספת של הפסקת המחזור.

ישנם מקרים שהם בלתי הפיכים, אם ילד הנמצא בתת תזונה לאורך זמן, העצמות תיסגרנה והילד יישאר נמוך, כי יש זמן קריטי לגדילה. ולבנות שהן מבוגרות יותר, העצמות שלהן תהינה דלות בסידן ובבגרותן הן תסבולנה מאוסטרופורוזיס, כך שלפעמים התופעה יכולה להיות בלתי הפיכה.

 שאלה 8

האם מערכת החינוך בבתי הספר, מקיימת שיעורים בהם דנים בנושא במטרה לצמצם את התופעה בקרב הצעירים? או שהנושא בבחינת טאבו?

תשובה

 התערבות מערכת החינוך מורכבת, מצד אחד, לא רוצים להעביר הרצאות על הפרעות אכילה, כי אין תועלת בזה ואף יכול לגרום נזק ולגרום לעליה בהפרעות אכילה ומצד שני עדיין שוקלים את הילדים בבית הספר היסודי וזה לעיתים מהווה טראומה עבור ילדים הסובלים מעודף משקל או ילדים החרדים לביטחון העצמי שלהם ושיחה על כך, יכולה להוות טריגר, להפרעות אכילה ועל כן צריכים להיות מאוד זהירים גם כאשר שוקלים ילדים בבית הספר.

אולי משרד הבריאות צריך להתערב ולבחון, האם יש תועלת בכך, שהילד יקבל מסר, שהוא צריך לרדת במשקל ולהשוות את המשקל מול העמיתים בכיתה.

מערכת החינוך  יכולה כהתערבות מניעתית, לחנך לביטחון עצמי והערכה עצמית של כל ילד לא דרך הגוף. הצעירים צריכים להבין שכל אחד שונה מהאחר , במבנה הגוף , בצבע, בשיער, במשקל, כלומר אנחנו שונים. חשוב ללמד הערכת עצמית נכונה, ולשים דגש על האדם שבנו. חשוב להעריך את כל מה שהילד עושה ולעודד אותו כל הזמן, כי בכל ילד קיימים  דברים טובים.

 שאלה 9

מה העיתוי הנכון, שהורה מגלה הפרעות אכילה, לפנות לטיפול פסיכולוגי קליני?

תשובה

בשגרה ולאחרונה בתקופת הקורונה, במיוחד, מערכת בריאות הנפש בארץ ובעולם קרסה, כתוצאה מעליה בביקוש של הילדים הזקוקים לטיפול. אין בארץ מספיק אנשי מקצוע בתחום, בוודאי לא בתקופת הקורונה ובמיוחד אחרי הרפורמה בבריאות ועל כן לא צריך בשלב הראשון לפנות לאנשי מקצוע המספקים טיפול פסיכולוגי. בשלב הראשון, נכון לפנות לרופא הילדים , ניתן גם להתייעץ עם היועצת בבית הספר בעניין הפרעות אכילה, על מנת לקבל מידע ולבצע מעקב ראשוני. ניתן גם לפנות לדיאטנית מומחית להפרעות אכילה של ילדים, כי מפגש עם דיאטנית מעורר פחות התנגדות. כפסיכיאטרית, שאינני מזלזלת במטפלים בבריאות הנפש, אני עדיין מעדיפה שקודם תעשה  פניה למומחה להפרעות אכילה, כמו פניה לעובד/ת סוציאלי/ת.

 שאלה 10

מהו הטיפול הנפוץ בהפרעת אכילה? והאם יש הבדל בין הטיפול בילדים בגיל צעיר לבין הטיפול בנוער או מבוגרים ?

תשובה

מתחת לגיל 18 – אנחנו צריכים לתמוך בהורים ולספק להם כלים להתמודדות, כדי שיוכלו לסייע לילדם. כלומר כקו ראשון יש לתת להורים כלים להתמודדות עם הפרעת ההאכילה של ילדם. מסר נכון של הורה כלפי הילד ומעורבות נכונה של ההורים, יכולים לטפל בהפרעת אכילה ללא הצורך, בטיפול ישיר בילד ובמיוחד בגיל הצעיר. ולכן הטיפול מכוון קודם להורים, ויש לתת להם מידע וכלים להתמודדות עם הילד בבית.

מעל גיל 18 –אמנם לא ניתן לטפל במתבגרים ומבוגרים ללא הסכמתם האישית אבל גם כאן, ההורים מהווים את הקו הראשון. ולכן גם בשלב הזה של חיי הצעיר, ההורים זקוקים לסיוע וכלים, כיצד  לגרום לצעיר  לבוא לטיפול . חשוב לדעת שבהפרעת אכילה, יש צורך בעבודה רב מקצועית – רופא, דיאטנית, ואיש בריאות הנפש (לא חייב להיות מומחה להפרעות בנפש), אפשרי גם תרפיסטיים  המומחה להפרעות אכילה. הבעיה נעשית מורכבת, כאשר לצעיר אין תובנה ואין מוטיבציה לקבל טיפול.

 שאלה 11

מהו מקור התופעה שבה הצעיר/ה מאבד/ת את השליטה באכילה? ומהן סיבות השורש לתופעה? כיצד ניתן להתמודד במצב של הכחשה?

תשובה

חוסר הבנה והכחשה. הכחשה זה הבסיס להפרעות אכילה. הצעיר גם אם הוא מודע להפרעה, הוא איננו רוצה לעשות שינוי, כי השליטה בדחפים נותנת לו כוח וגם משפרת את הביטחון העצמי לכן הוא לא רוצה לאבד את השליטה לטובת אכילה נכונה .

באנורקסיה, אין הבחנה בין שובע לרעב, יש פגיעה ב"תוכנה של המוח" זהו בעצם מרכז, השולט במצבים של השובע והרעב. כאשר נמצאים בתת תזונה, המרכז הזה, שהיה מאוזן עד כה משתבש במוח, והאדם כבר לא רגיש למצבי שובע/רעב. זהו מרכז מאוד רגיש.

כל שינוי במשקל עקב חוסר תיאבון, גורם לפגיעה במרכז הזה השולט כאמור, במצבי  שובע ורעב.

כאשר הצעיר מרגיש תחושה של הכול יכול והוא נכנס למצב של תת תזונה הגוף מפריש אנדורפינים, זו תחושה טובה של השגת אושר, והצעיר אינו רוצה לאבד את תחושת ההצלחה הזו. ואז למעשה, יש את ההתנגדות הזו שאיננה הכחשה, אלא בעצם זו, התלבטות. הצעיר מודע לכך, שתת התזונה איננו לטובתו, אבל הוא לא מוכן לאבד את תחושת הטובה במקרים אלה, חשוב להגביר אצל הצעיר את המוטיבציה לשינוי והבנת המצב אליו נקלע.

 שאלה 12

איך את מרגיעה הורים הנכנסים למרה שחורה, בכל הקשור לעובדה שגילו שלבנם/תם הצעיר/ה יש הפרעות אכילה? האם אפשר להיגמל מהפרעות אכילה בלי עזרה חיצונית?

תשובה

בקרב אלה הסובלים מהפרעת אכילה מתחת לגיל 18 , יש אחוז גבוה של הבראה או הצלחה וחזרה לחיים תקינים. 75% מהצעירים אכן יוצאים מהפרעת אכילה ולאחר מכן מנהלים חיים תקינים, גם המחזור אצל הבנות חוזר. הם שומרים על משקל תקין, בונים משפחה ומתפקדים כנדרש לכל דבר ועניין ואין להם סיבוכים רפואיים. יחד עם זאת, אחוז קטן מהצעירים נשאר במצב רסידואלי, שבו נשארים סימפטומים אבל עדיין הם מנהלים חיים רגילים ואצל אחוז קטן יותר של צעירים, תישאר הפרעת האכילה, לתמיד.

האמור לעיל מותנה ותלוי באיזה מהירות תהיה התערבות של ההורים. ככל שיעבור זמן עד להתערבות ההורים הוא שיקבע את קצב ההבראה של הצעיר. לכן חשוב, להסב את תשומת לב ההורים – אל תזלזלו. גם אם רופא המשפחה אומר שאין מה לדאוג, אתם כהורים חייבים לעקוב אחר הילד. באם יש לכם ספק, יש ללכת ליעוץ. לסיכום, הראיה היא חיובית, כי ניתן לצאת מהמצב ובאחוז גדול של המקרים .

 שאלה 13

האם יש קבוצות תמיכה לטיפול ועזרה לאותם צעירים הסובלים מהפרעות אכילה והאם את ממליצה על טיפול קבוצתי או טיפול יחידני?

תשובה

באנורקסיה - בניגוד להפרעות נפשיות אחרות הטיפול הקבוצתי, אינו מומלץ ובבולימיה – ובמקרים של   Binge Eating DISORDER , ניתן לטפל בקבוצות ובארץ ניתן למצוא את הגורמים המטפלים בקבוצות.

במקביל, מומלץ גם טיפול קבוצתי להורים לקבלת כלים, מאחר והם המטפלים העיקריים של הילד. גם במקרים של בעיות אכילה אצל מבוגרים חשוב שבני הזוג יפנו לעזרה עם הפרטנר.

בבית חולים שניידר, מפעילים קבוצות להורים פעמיים בשבוע.

במרפאות החיצוניות – הטיפול הוא יחידני ורב מיקצועי.

 שאלה 14

האם כל תופעה של בולמיה או אנורקסיה מכל סוג ועוצמה שהיא, מחייבת אישפוז?

תשובה

התשובה היא – לא!

אישפוז אינו  המסגרת הראשונה המומלצת לטיפול בילד, מהסיבה שמצב זה מנתק את הילד מקבוצת הילדים בה הוא חי ומחבר את הילד לילדים אחרים חולים וזה אינו לטובת הילד. זאת ועוד, באשפוז, הילד מתרגל, לתמיכה חיצונית וגם זה לא תמיד פועל לטובתו, כי מאוד קשה להיפרד מהתמיכה המסיבית שהילד מקבל, במסגרות טיפוליות  אינטנסיביות שמנתקות את הילד מסביבתו הטבעית .

לכן מומלץ,

כמסגרת ראשונה - טיפול אמבולטורי, טיפול מרפאתי בו המטופל בתחילת הדרך מגיע למרפאה פעם בשבוע, ומשתחרר באותו היום, תוך מתן כלים להורה כצעד ראשון, כדי לטפל בבית.

לאחר מכן יש אפשרות של טיפול יום שבו הילד מקבל טיפול אינטנסיבי של מספר שעות במסגרת טיפולית וחוזר בתום היום הביתה ואף ממשיך לבקר בבית הספר בקהילה  מספר פעמים בשבוע .

יש גם מחלקות  יעודיות  להפרעות אכילה עם תוכניות ייחודיות לטיפולבבתי החולים הכלליים של ילדים., כמו בשניידר ,. הילד נישאר לישון בבית החולים .

והמוצא האחרון , הוא אישפוז במחלקות פסיכיאטריות  סגורות לילדים היותר חלשים, שם התמיכה היא מסיבית ולא צריך את הסכמת הילד, כדי לעזור לו לצאת מהמצב ומטפלים בו גם באופן פסיבי.

לסיכום, יש מגוון אפשרויות לטיפול , אנחנו מתחילים מהקל ועד לכבד.

 שאלה 15

האם הפרעות אכילה קיצוניות יכולות לפגוע ביכולת של הצעיר/ה להתגייס לצה"ל?

תשובה

במקרה של הפרעות אכילה קיצוניות – כן!

לא בכל  מקרה של הפרעת אכילה .גם אם עבר אשפוזזה לא ימנע מ המתבגר להתגייס, במיוחד אם הצעיר יצא מהתקופה החריפה והוא כבר, לפחות שנה, מתפקד בהתאם לנורמה. במקרים אלו  ובהתאם לשיקולים הפנימיים של צהל ניתן לשקול גיוס.

 הפרעת אכילה בעבר מעידה על  רגישות  יותר והמסגרת הצבאית שגורמת ככלל לעליה בחרדה, לניתוק מהבית ולשינויים באכילה, יכולה להיות טריגר להופעה מחודשת של הפרעת אכילה חריפה  ולכן אותו צעיר זקוק להכנה של אנשי מקצוע, לקראת הגיוס.

לסיכום, הצבא מאפשר גיוס של צעירים שכרגע מאוזנים. לגבי אלה שאינם מאוזנים עדיף לשקול את הגיוס, מחשש שהשרות יחריף את מצבם.

 שאלה 16

האם כאשר אחד מבני משפחה לוקה בהפרעת אכילה, האם נדרשת הדרכה, ליווי וטיפול לשאר בני המשפחה? מה קורה עם האחים? ואם כן מהו הטיפול הנדרש?

תשובה

לפעמים, ילדים סובלים מהשמנת יתר וזו איננה הפרעת אכילה וגם אם הילד סובל מהפרעה נפשית כמו אנורקסיה, שזו בעיה ריגשית והתנהגותית, נדרשת המשפחה להיות מגוייסת לטובת הצעיר.

הורים שואלים: מדוע הילדים האחרים במשפחה שלא סובלים מההפרעה צריכים לסבול בגלל הילד האחד הסובל  מהפרעת אכילה? חשוב לחדד להורים, שילד הסובל מהפרעה כלשהי, למשל, סכרת, כל המשפחה מתגייסת למען עזרה לאותו אחד. לא נכניס הביתה מאכלים מתוקים וכולנו נעזור לילד, לקבל את הזריקה בזמן ושיעשה את הבדיקות בזמן הנכון. אותו דבר יש לנהוג כאשר אחד מבני המשפחה סובל מהשמנת יתר ובאנורקסיה. לא צריך לחשוף את הילד לכל מני מאכלים ולהתנגד שהמשפחה תאכל ביחד, כמו כן, לא לאפסן בבית כמויות של אוכל. ולכן יש לאכול ביחד, כי פעולה זו מאוד חשובה במסגרת ההתגייסות של כל בני הבית. יש להסביר לאחים, שכאשר יש אח או אחות, הסובלים מהשמנת יתר, שאר בני הבית יאכלו ממתקים מחוץ לבית ולא צריך לאפסן בבית מזונות, שאסורים על הילד החולה.

ההורים צריכים להיות עם תשומת לב מירבית לילד הסובל והילדים האחרים בבית צריכים להבין ולהתגייס עבורו.

המסר הנכון – שכל המשפחה מתגייסת לטובת האח שזקוק!

 שאלה 17

דוח מבקר המדינה משנת 2013 קבע, שקיים מחסור במסגרות לטיפול בהפרעות אכילה, המשלב גורמי מקצוע שונים, כמו: פסיכיאטרים, פסיכולוגים ותזונאים. טענתם, שחולה המטופל בכמה מרפאות – בקופה, בבי"ח או במסגרת פרטית – מצב בו אין קשר בין המטפלים, זה יכול לפגוע בחולה ולהקטין את סיכויי ההחלמה שלו!

מה עמדתך על טענה זו? ומה את ממליצה למטופלים , כדי להימנע מפגיעה בסיכוי להחלמתם, אם בכלל?

תשובה

דוח מבקר המדינה - צדק!

מאז פרסום הדוח נפתחו כמה מסגרות ובטח עכשיו במשבר הקורונה. כיום, זה אבסורדי, שאין מספיק מרפאות וילדים ממתינים זמן ארוך לטיפול. מאחר שילד ממשיך עם ההפרעה וללא טיפול המצב לא טוב לילד.

כפסיכיאטרית המייצגת את הצעירים מתחת לגיל 18 , רואה את הבעיה של בריאות הנפש ואת המצוקה הכללית. אני מודעת למצוקה ולרשימות ההמתנה הארוכות ויש למצוא פתרונות למצוקה.

בבית חולים שניידר יש כמה פיתרונות,

יש קבוצות וירטואליות להורים

הוקמה מרפאת "המתנה" , הנותנת כלים ראשוניים לטיפול באותם הממתינים לתור, מעבר לכלים הראשוניים , רק כדי למנוע הידרדרות של הילד.

"רב מקצועיות" – מדובר בהפרעה הזקוקה לטיפול רפואי, גופני ונפשי. ולכך נדרש צוות הנמצא במרכזים ייעודיים שבמרפאות. אבל כאשר הילד בקהילה וצריך לאתר את 3 הגורמים הנדרשים לטיפול בו: רופא, דיאטנית ופסיכולוג, נדרשת כאן תקשורת בין המומחים השונים.

כיום, יש מודעות בקופות החולים שצריך מרכז ייעודי להפרעות אכילה אבל הבעיה המרכזית היא זמני  ההמתנה לטיפול. כאשת מקצוע ,אין לי בעיה שהורים יפנו למסגרות הפרטיות. במצב הנוכחי, שהפניה לטיפול פרטי, נעשית בלית ברירה, בעוד ההורה משלם עבור ביטוח בריאות  שגם כולל טיפול בהפרעות נפשיות ואין מענה בשרות הציבורי, יש בעיה בתחום. ידוע, שגם במסגרות הפרטיות, קשה למצוא מענה ואין רופאים פנויים לטיפול מיידי כאשר בעיקר מדובר בהפרעות נפשיות ובעיקר בהפרעות אכילה.

 שאלה 18

מהן המסגרות הטיפוליות המומלצות על ידך , המאפשרות הסתכלות מערכתית ומתן פיתרון הוליסטי, לצעירים הלוקים בהפרעת אכילה, כלשהי?

תשובה

הראיה ההוליסטית הרב מקצועית זוהי הראיה הנכונה. לא יתכן שבעידן הזה עוד מגיעים ילדים אלי אחרי שנה של טיפול פסיכולוגי בלבד, מאשימים את ההורים ומחפשים את "שורש הבעיה". אסור שזה יקרה. אין צורך בחיפוש אחר "שורש" הבעיה –כלשהי  גנטית, ביולוגית, משפחתית, אירועים אישיים – וגם אין להאשים את ההורים ולא את מהלך ההתפתחות של הילד. הטיפול בילד, חייב להיות הוליסטי ומשולב כבר מההתחלה. חשוב לדאוג שהילד יעלה במשקל ולא לחפש את "שורש הבעיה",. השגיאה הנפוצה, שהורים לעיתים סומכים על איש מקצוע  הטוען שאם ימצא "שורש הבעיה", הבעיה תיפתר – וחשוב לציין שאין דבר כזה!

 שאלה 19

קראתי, שהטיפולים הנפשיים להפרעות אכילה מתמקדים ב-2 כיוונים: האחד, טיפול "התנהגותי" והשני, טיפול "דינמי".

אשמח שתפרטי, מהי הכוונה בכל סוג טיפול?  ועל בסיס מה יחליט הורה, באיזה משני הטיפולים לבחור?

תשובה

התשובה מתקשרת עם השאלה הקודמת. הטיפול צריך להיות מכוון באותו זמן סימולטני, גם לתיקון של הגוף - עליה של המשקל/הפסקת אכילת יתר, הפסקת הקאות, שמירה על משקל בהתאם לצרכים של הילד. במקרה זה נידרש איש מקצוע שיסייע להביא את הילד לשיתוף פעולה עם אותו טיפול, יטפל בחוסר המודעות ובהתנגדות, יעבוד עם כלים מוטיבציוניים , התנהגותיים ותזונתיים. כלים מוטיבציוניים, כדי להגדיל את המוטיבציה של הילד לשיתוף פעולה ובמקביל להדריך את ההורה על מנת להחזיר את הגוף של הילד למצבו התקין.

טיפול דינמי – אנחנו יותר עסוקים בגורמים שהם חלק מהפרעות אכילה, שבו הילדים נמצאים במצב של חוסר ביטחון עצמי - אני מול הכיתה, אני מול החבר, מדוע הכול קשור בחיצוניות - והשאלה החשובה, מדוע אני צריך לקבל הערכה עצמית דרך הגוף ולא דרך הכישורים? השאלה, מי אני?  ומה קורה איתי בגיל ההתבגרות עם השינוי בגוף כתוצאה מההתבגרות? המענה לשאלות הללו יבואו כאשר יהיה תיקון של הגוף. בשלבים שבהם הילד יעלה במשקל ויגיע למשקל , גוף תקין אז נטפל בשאלות קיומיות, דינמיות וזה מה שנקרא טיפול דינמי.

 שאלה 20

לסיכום, איזה טיפ היית נותנת להורים, הנתקלים בתופעה, בפעם הראשונה אצל בתם או בנם? ומה המלצתך במקרים בהם ישנה הכחשה?

ונקודה נוספת שאשמח להתייחסותך, איך מתמודדים עם העובדה, שישנה מצוקה למסגרת טיפולית ורשימת הממתינים ארוכה?

תשובה

טיפ להורים! אתם המטפלים העיקריים, אתם המכירים את הילד הכי טוב, אל תזלזלו באינטואיציה שלכם כשיש משהו שונה. כאשר אתם מזהים שינוי ,תסמכו על עצמכם ותיפנו להתייעצות. ואם לא עקבתם, תתחילו להיות מעורבים. לפני 30 שנה הייתה פרסומת בארצות הברית, שפנתה להורים ונועדה להפחית את השימוש בסמים בקרב הילדים באמצעות השאלה: "האם אתה יודע היכן הילד שלך נמצא, כרגע?" זה מסביר כמה חשובה המעורבות של ההורים בחיים של הילד.

אני מודעת שהחיים קשים להורים ולא תמיד יודעים מה קורה עם הילד, אבל חשוב, שנתכנס כמשפחה, פעם אחת ביום, לארוחה משותפת ונשמע מה קורה בבית הספר, נתעניין בילד, כי הוא מרכז ההתעניינות שלנו.

לסיכום הטיפ להורים: מעורבות! התעניינות! והתייעצות!!!

המחלקה לרפואה פסיכולוגית, בית חולי שניידר, ימי פעילות ושעות קבלה:
ראשון עד חמישי, 08:00 עד 14:00

יצירת קשר
טלפון: 03-9253616